התעמרות בעובדמעצם היותינו בני אדם, אנחנו מוקפים במערכות יחסים בכל היבט בחיינו.

אחת ממערכות היחסים המשמעותיות בחיינו היא במקום העבודה, בו אנו מבלים חלק נכבד מהיום שלנו, ולכן עולה השאלה מהי מערכת יחסים לגיטימית וראויה בין עובד ומעסיק ומתי מדובר במצב של התנכלות או התעמרות בעבודה?

אז ראשית, יחסי עובד מעביד מעוגנים בחוק מזה שנים רבות ומהווים נתח משמעותי מעולם דיני העבודה, אולם ההתייחסות המפורטת להתעמרות עדיין אינה מעוגנת בחוק הישראלי.

התעמרות היא הטרדה או השפלה של מעסיק כלפי עובדיו, או עובד כלפי קולגה, באופן חוזר ונשנה, ולא מחייב כי ההטרדה תהא פיזית בהכרח. גם השפלה ואלימות מילולית נכנסים תחת הקטגוריה הזאת ועלולים להוות עילה לתביעה. מקרים של התעמרות אשר מגיעים לדיון בבתי הדין לעבודה נובעים למעשה מ"חוק כבוד האדם וחירותו", מתוך הבנה בסיסית כי עובד שמתנכל לעובד או עובדת אחרת, פוגע בחוק זה וצריך להיות מועמד לדין.

כמו כן, מעסיקים מחוייבים לספק לעובדיהם סביבת עבודה בטוחה ומוגנת.

הפעולות הנכנסות תחת המונח התעמרות כוללות, בין היתר:

  • אלימות מילולית בצורת צעקות וקללות המופנות כלפי העובד (ובתוך כך משפחתו וכו').
  • בריונות חברתית ובידוד העובד במקום העבודה.
  • משימות המהוות השפלה עבור העובד או איסורים פוגעניים.
  • הבעת חוסר שביעות רצון מתמדת מתפוקתו של העובד.
  • הפצת שמועות והריסת שמו הטוב של העובד.
  • פגיעה מכוונת בהצלחתו של העובד לבצע את עבודתו.
  • הפקעת סמכויות מידי העובד ללא סיבה מוצדקת.
  • חדירה לפרטיות העובד בצורה לא נעימה שפוגעת בעובד. 

במהלך השנים 2018-2019 ייצגתי עובד מול עירית תל אביב, שטען ליחס משפיל מעמיתיו לעבודה ולהתעמרות במקום עבודתו דאז, עיריית תל אביב. מתוך מקרה סבוך וקשה להוכחה, הצלחנו להביא מספיק ראיות ששכנעו את בית המשפט לפסוק לטובת העובד פיצויים על סך 40,000 ש"ח בגין גרימת עוגמת נפש. 

"ביה"ד סיכם כי על מעסיק לפעול בהגינות, בסבירות ובתום לב על מנת למנוע התעמרות בעובד, בין על ידי הממונה עליו ובין על ידי עמיתיו לעבודה, ובכלל זה למנוע התעמרות קבוצתית בעבודה ולטפל בתלונתו ביעילות ובמהירות המתבקשת; אחרת יצטרך לשאת באחריות למחדלו, תוך תשלום פיצויים בגין נזקי ההתעמרות".

"התובע הוכיח כי בענייננו קיימת תשתית עובדתית להתנהגות חוזרת ונשנית של התנכלות תעסוקתית. המכלול השלם של ההתנהלות כלפי התובע, בין בפגיעה בשלטים שליד חדרו, כמו גם פגיעה בפסליו במחסן על ידי גורמים שטרם הובררה זהותם, בין בקללות וגידופים כלפיו מצד אחד העובדים, הביאו לפגיעה בכבודו כאדם. בד בבד, תלונות התובע לא נפלו על אוזניים ערלות. בנוסף, במשך תקופה ארוכה ביקשה העיריה להגיע עם התובע להסכמה לניודו, דבר שהיה מביא לגדיעת ההתעמרות הנטענת. בנוסף, לתובע יש חלק מסוים במצב הקשה אליו הגיעו יחסי העבודה בינו לבין עמיתיו. עם זאת, דרג הביניים נקט, למצער, בחלק מהזמן, בגרירת רגליים ובעצימת עיניים לגבי סביבת העבודה הלא תקינה של התובע. נוכח כל האמור, זהו מקרה חריג ומיוחד המצדיק את חיוב העירייה, כמעסיקה, החייבת לספק סביבת עבודה הולמת לעובדיה, לשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך 40,000 ₪." 

כפי שכתבתי בפתח הדברים, כבני אדם אנחנו מוקפים במערכות יחסים מכל עבר, והתשתית לכל מערכת יחסים טובה, היא כבוד לאדם שמולנו. לצערי, מקום בו סופג עובד התעמרות בעבודה, אין דרך להשיב את הנעשה אך בשנים האחרונות בתי הדין לעבודה מכירים בתופעת ההתעמרות ומפצים עובדים בסכומי כסף בגין עוגמת הנפש הנגרמת כתוצאה מההתעמרות, תחת ההבנה כי כל אדם זכאי למקום עבודה בטוח והוגן עבורו, וכל מעסיק חייב לספק מקום שכזה.

אין באמור באתר ו/או בתכנים ו/או במאמרים שבו כדי לשמש ייעוץ משפטי או אחר ו/או חוות דעת משפטית או אחרת. השימוש באתר, בתכנים ובשירותים שמציע האתר אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אותו יש לקבל מעורך דין המתמחה בתחום.

תפריט נגישות