החובה לערוך שימוע

הלכה מושרשת היא כי על מעסיק המעוניין לפטר עובד תחתיו מוטלת חובה לערוך שימוע לעובד טרם הפיטורין, על מנת ליתן לעובד הזדמנות לשנות את רוע הגזירה ולשכנע את המעסיק כי עליו להשאיר את העובד במקום עבודתו.

עוד טרם ביצוע השימוע כדאי להתייעץ בעורך דין דיני עבודה על מנת לדעת איך בדיוק צריך לבצע את החובה כאמור.לחובת השימוע כמה כללים שנקבעו בפסיקה ואותם על המעסיק למלא אחרת הוא צפוי לסנקציה.

מכל מקום, עת בא מעסיק לפטר את עובדו עליו להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה המתמחה בתחום על מנת לעשות זאת בהתאם לקבוע בחוק ובייחוד לאור הוראות החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה המעמיד את המעסיק בפני סנקציות פליליות ואזרחיות בגין אי מילוי חוק העבודה.

הכללים שנקבעו בפסיקה בעניין זכות השימוע

  • חובת השימוע נועדה על מנת שהמעסיק לא יפגע בעובד טרם ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו (ע"ע 620/07 דב גמליאל נ' חברת החשמל פורסם בנבו 19.6.2008).

  • על המעסיק ליתן לעובד המועמד לפיטורים פרק זמן סביר קודם השימוע על מנת שיוכל להיערך באופן ראוי להשמעת טענותיו ולזמן אותו לשימוע. התראה קרצה טרם השימוע עלולה ליצור את הרושם כי מדובר בהחלטה ידועה מראש (ע"ע 620/07 דב גמליאל נ' חברת החשמל פורסם בנבו 19.6.2008).

  • זכות השימוע אינו טקס שיש לקיימו אלא הוא צריך להיות אמיתי, ענייני ובתום לב ולכן יש ליתן לעובד הזדמנות סבירה להתכונן (ע"ע 1268/01 החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ – רחל כהן, פד"ע לט 71). עובד יכול ואולי גם רצוי כי יפנה לעורך דין דיני עבודה טרם הופעתו לשימוע.

  • גם במקרה של פיטורים מחמת צמצומים על המעביד קיימת חובת עריכת שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה באשר לכל עובד המועמד לפיטורים מחמת צמצומים (סע"ש 36808-06-12, דרור בוקובזה נ' פלאפון תקשורת בע"מ).

  • לעובד זכות לדעת מהן הטענות המועלות נגדו וליתן תגובתו להן על מנת שיוכל לשנות מדעתו של המעסיק ככל שיש בה כדי לפגוע בזכויותיו של העובד. על כן מוטלת לפתחו של המעביד החובה להציג בפני העובד את מלוא הטענות הנטענות כנגד העובד בפתיחות, בהגינות ובתום לב (ע"ע 1290/022 מדינת ישראל נ' אלי שדה, ניתן ביום 6.3.033). גם בשלב זה פתוחה לעובד הדרך לפנות לעורך דין דיני עבודה ואולי אפילו לשקול להעלות את טענותיו הנגדיות על הכתב.

  • יש ליתן לעובד זמן נאות להכין עצמו טרם הליך השימוע ולטעון את כל טענותיו בעצמו או בעזרת עורך דין (ע"ע 1024/02 שלמה הרשיש נ' עיריית אופקים, עבודה ארצי, כרך לג (100), 34).

  • על עורך השימוע חלה החובה לנהל פרוטוקול וליתן החלטה בצורה מנומקת (דב"ע נד/3-124 מדינת ישראל (רפא"ל) נ' חנוך פוגל, עבודה ארצי, כרך א' (2) 591). מקום בו לא עמד המעסיק בנטל המוטל עליו יוכל העובד לפנות לעורך דין דיני עבודה על מנת לבדוק את סיכוייו לקבל פיצוי בגין כך.

  • אין כל הבחנה, לעניין הצורך בקיום שימוע והיקף זכות הטיעון, בין מעסיק ציבורי, גוף דו מהותי או מעסיק פרטי (תעא (ת"א) 9347-07, רוית צורדקר נ' עו"ד ניר הראל, פורסם בנבו 27.10.11).

  • על המעסיק ליתן נימוק לפיטורים כדי שלעובד תוכל להיות אפשרות להתייחס עניינית לטענות (ר' גם: דב"ע מח/103-3 חיים גנאל נ' רשות הנמלים, פד"ע כ' 443, 450).

  • "הפיצוי בגין הפרת "חובת השימוע" אינו מהווה פיצוי בגין נזק שאינו ממוני; קרי- בגין עוגמת נפש הנגרמת לעובד מפוטר ללא מתן זכות שימוע, אלא – בגין נזק ממוני שעניינו – הפסד השתכרות צפוי. הפסד השתכרות אשר יתכן והיה נמנע לו התאפשר לעובד להשמיע את טיעוניו ולמנוע את פיטוריו" (ע"ע 93/07 גיורא ארבל נ' נ.א.ס.ס. נוירומקולר סטיליולשין סיסטמס בע"מ, ניתן ביום 9.11.08). על מנת למקסם את האפשרות לקבל פיצוי כאמור כדאי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה.

אין באמור באתר ו/או בתכנים ו/או במאמרים שבו כדי לשמש ייעוץ משפטי או אחר ו/או חוות דעת משפטית או אחרת. השימוש באתר, בתכנים ובשירותים שמציע האתר אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אותו יש לקבל מעורך דין העוסק בתחום.

תפריט נגישות