משרת אמון ושעות נוספות

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, קובע את הכלל לפיו העסקת עובד בשעות נוספות אסורה, אלא שבהמשך הסעיף קיימת הסתייגות כלשהי אשר מתירה למעסיק להעסיק עובד שעות נוספות בתנאים מסוימים (במקרים דחופים, במצב חירום וכיוצ"ב והמנוי בסעיפים 10 ו- 11 לחוק). על מנת לקבל מושג נרחב יותר על המקרים הספציפיים בהם ניתן להעסיק עובדים בשעות נוספות ומה התנאים לכך יש לפנות לעורך דין דיני עבודה.


מכל מקום, אם עבד העובד שעות נוספות מעבר לשעות עבודתו, הרי שמגיע לו תגמול כספי בגין כך, והוא זכאי לתשלום של 125% לשעתיים הנוספות הראשונות ושל 150% לכל שעה נוספת מעבר לכך.

והנה בא סעיף 30(א)(5) לחוק וקובע כך בזו הלשון: "חוק זה לא חל על העסקתם של עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי".


סעיף 30(א)(6) ממשיך וקובע כי "חוק זה לא חל על העסקתם של עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינן מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם".

מהי משרת אמון מפי עורך דין דיני עבודה

הוראות חוקי המגן בדיני העבודה כשמן כן הן באות להגן על עובדים בשוק העבודה עד כמה שניתן על מנת שלא ינוצלו ע"י מעסיקים, ולכן נקבעו כללים בפסיקה לגבי הגדרתה של משרת אמון והקריטריונים אותם על המעסיק להוכיח על מנת שהמשרה תיחשב משרת אמון ותשלול בעצם מהעובד את ההגנות הקבועות בחוק.

על מנת לדעת אם מקרה מסוים נכנס בגדר ההגדרה של משרת אמון יש לפנות לעורך דין דיני עבודה ולקבל ייעוץ פרטני לגבי כל מקרה ומקרה.


בית הדין לעבודה יבדוק את הנסיבות הכוללות של כל מקרה שיובא בפניו על מנת להכריע אם מדובר במשרת אמון לרבות פיקוח על שעות עבודתו של העובד, החתמת כרטיס בשעון נוכחות, האם קיימת הפרדה ברורה בין השעות בהן הוא עובד והשעות בהן אינו עובד,

האם שכרו המשולם לו גבוה באופן חריג מהשכר המשולם באותו ענף לעובדים אחרים, האם מדובר בתפקיד ניהולי אמיתי ולא רק בשם התפקיד, האם מדובר באחריות מיוחדת המוטלת על אותו עובד והאם קיימת מידה מיוחדת של אמון אישי ולא מידת אמון רגילה הקיימת, או לפחות צריכה להתקיים, בין כל עובד למעביד.

עורך דין דיני עבודה יוכל ליתן ייעוץ מקיף לגבי כל מקרה לגופו בשים לב לכל הנסיבות הספציפיות של אותו מקרה ובהתאם לרוח הפסיקה.

רוח הפסיקה

פס"ד זמיר (סע (י-ם) 15668-06-12, מוטי זמיר נ' עמותת קרן חג"י, שניתן ביום 12.5.14 (הוגש ערעור)) סקר את המצב באופן תמציתי וברור ובהתאם לפסיקה הרלוונטית. יש לפנות לעורך דין דיני עבודה על מנת לקבל ייעוץ לגבי רוח הפסיקה נכון למועד הרלוונטי למקרה.
כך נקבע כי בבוא בית הדין לעבודה לבדוק האם יש לשלול מעובד את זכאותו על פי החוק, יש לבדוק שני דברים עיקריים:

  1. האם ניתן היה לפקח על עבודתו של העובד? (דבע מט/ 2-7 מישל רבוח – הורמן שרותי אחזקה בע"מ, פדע כא 1177) ובתוך כך השאלה האם תנאי העבודה אפשרו פיקוח או שהיה פיקוח בפועל. מקום בו נמצא כי תנאי העבודה אפשרו פיקוח אך בפועל זה לא בוצע, יכול והעובד יזכה בכל זאת לתגמול בגין שעות נוספות, בכפוף להוכחה הנדרשת (דב"ע לג/ 4-2 אברהם רון נ' המועצה המקומית מצפה רמון).

  2. האם תפקיד העובד דרש מידה מיוחדת של אמון? כאשר מדובר בתפקידים שבהם המעביד נותן לנושא התפקיד חופש פעולה מרבי מתוך הכרה שהוא ראוי לכך וזקוק לכך כדי לבצע את התפקיד בצורה נאותה. חופש פעולה זה פירושו עצמאות רבה מאוד בקבלת החלטות, בביצוען, באחריות לנעשה, וכל אלה מצריכים פרקי זמן בלתי מבוקרים ובלתי מוגדרים, הן לצורך העבודה והן לצורך המנוחה (דבע לא/ 66-2 אהרון וקסברג – מלון הולילנד בע"מ, פד"ע ג(2) 38).

  3. כן נקבע, כי את השאלה אם התפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי אם לאו, יש לבחון לפי קנה מידה אובייקטיבי ולא סובייקטיבי (ע"ע 1113/02 יוהנה טודוראנג'אן – משה מעיין, פד"ע לט 4099), תוך דגש כי לא די באמון גרידא, כפי הנדרש בכל מערכת של יחסי עבודה, אלא במידה מיוחדת של אמון.
    ברור כי כל נושא ידון לגופו וייבחנו נסיבותיו ולכן יש לפנות לעורך דין דיני עבודה העוסק בתחום על מנת שיעריך את הסיכוי לזכות בתביעה לתגמול שעות נוספות במשרות כאלה ואחרות.

אין באמור באתר ו/או בתכנים ו/או במאמרים שבו כדי לשמש ייעוץ משפטי או אחר ו/או חוות דעת משפטית או אחרת. השימוש באתר, בתכנים ובשירותים שמציע האתר אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אותו יש לקבל מעורך דין העוסק בתחום.

תפריט נגישות