במשך 14 שנה עבדה מ’ באגף הביטחון של משרד התחבורה. היא הייתה עובדת מסורה שקודמה לתפקידים ניהוליים וזכתה למכרזים ממשלתיים בצורה רציפה במהלך שנות עבודתה.

במהלך שנת 2013 התפתח קשר רומנטי בין מ’ ל-ק’, סגנית מנהלת הממל”ת (מרכז המבצעים לאבטחת תעופה), לאחר מספר חודשים, שיתפה מ’ את מנהלה הישיר מר דני שנער (מנהל אגף הביטחון במשרד התחבורה) בטיב היחסים בינה לבין ק’, ושם נרשמה התפנית ביחס אותו היא קיבלה.

התעמרות היא לא רק אלימות מילולית

במסגרת טענותיה של התובעת, נמסר כי שנער העיר הערות פוגעניות לתובעת ולק’.

מעבר לזלזול שהפגין, שנער החל לבקש מהתובעת לבצע עבודות מזכירות, בטענה כי חסר למשרד כח אדם. מאז שהתוודתה על מערכת היחסים, לא היתה זו הפעם הראשונה בה נתבקשה לכך, אך ממונה אחר התערב והטיל וטו על בקשה זו.

שנער חזר וביקש שהתובעת תאייש את עמדת המזכירות, ובתחילה, הסכימה התובעת לבקשה זו כדי “לתת כתף” לצוות אשר עבדה עימו ומבלי לפגוע בעבודתה השוטפת.

בנוסף, ביקש שנער כי התובעת תדווח על כל פעילות שנעשית מחוץ למשרד, מה שלא עמד בקנה אחד עם עובדה כי עיקר תפקידה של התובעת היה תפקיד שטח.

לאחר כחודש, שוב ביקש שנער מהתובעת לבצע עבודות מזכירות, התובעת נעתרה אבל תחושות חוסר הערכה והשפלה, החלו לחלחל בה. יומיים לאחר בקשה זו, שנער הודיע לתובעת כי תפקידה התייתר, וזאת על אף שלתפקידה בהתאם למכרז נותרה עוד כשנת פעילות.

עורך דין לענייני עבודה

התעמרות לאורך זמן ופגם בהליך השימוע

לאחר שהודיע לתובעת כי תפקידה התייתר, ניסה שנער לבדוק את התאמתה לתפקיד אחר במערך, אך התפקיד שהוא מצא אינו כלל את נסיונה או את כישוריה כלל, מכאן – שהוא לא התאים לתובעת.

בהמשך, איים על התובעת כי אם תפנה לביה”ד תהפוך ל”עציץ” במשרד.

לאור העובדה כי מ’ עמדה להישאר ללא תקן, זימן אותה שנער לשימוע וכך כתב:

“נוכח שינויים בהגדרת התפקידים הנדרשים בפרויקט משרד התחבורה, שינויים שהועברו לאחרונה ע”י משרד התחבורה, הינך מוזמנת לשימוע בדבר המשך העסקתך בחברה, בתאריך 26/1/2015 במטה החברה … במסגרת השימוע תוכלי להעלות את טענותייך השונות ולאחר שתישמע עמדתך תתקבל החלטה על ידי הנהלת החברה.”

אבל, במקביל לניהול השימוע זימן שנער מועמד אחר לתפקידה של התובעת, מה שפגם מלכתחילה בכל תהליך הפיטורין והפך אותו ללא הוגן, ועל כן – לא חוקי.

כחודש לאחר מכן נערך שימוע שני לתובעת ולאחריו פוטרה התובעת, מה שהביא אותה לתבוע את החברה בה עבדה על רקע הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בשל נטייתה המינית והיותה אישה, והתנכלות מצד הממונה הישיר עליה.

בית המשפט פסק לטובת התובעת פיצויים בסך של עשרות אלפי שקלים, בגין ההתנכלות והפרת חוק שיוויון ההזדמנויות שחוותה סך של 50,000 ש”ח ובגין פגמים בהליך שימוע עוד 30,000 ש”ח וכן הוצאות ושכר טרחת עו”ד.

אין באמור במאמר כדי לשמש ייעוץ משפטי או אחר ו/או חוות דעת משפטית או אחרת. השימוש במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אותו יש לקבל מעורך דין העוסק בתחום.

חשיפת שחיתויות במקום העבודה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *