התעמרות בין עובדים להבדיל מהתעמרות של המעסיק
עובד בחברה, בחור נעים הליכות ורגוע, סבל במשך תקופה ארוכה מהקנטות והתייחסות נבזית של אחד מעמיתיו למשרד. הבסיס ליחס הזה לא רלוונטי, כיוון שלכל עובד יש את הזכות הבסיסית להרגיש טוב ובטוח במקום עבודתו, מבלי לחוש מותקף או מושפל.
אחרי תקופה לא פשוטה שאותו בחור עבר, הגיעו מים עד נפש והוא החליט לעשות מעשה ופנה לבית הדין לעבודה בכוונה לתבוע את הקולגה על בסיס התעמרות במקום העבודה.
רגע רגע רגע… זה בכלל אפשרי?
ובכן, לא.
למרות שהפגיעה נעשתה במקום העבודה, במסגרת שעות העבודה, מקומה של התביעה אינו בבית הדין לעבודה, אלא בבית משפט אזרחי כמו כל תביעה שבין אדם לחברו.
הבסיס לקביעה זו נובע מהעובדה שכל הצעות החוק המעניקות לבית הדין לעבודה סמכות לשפוט עובד נגד עובד, עדיין מצויות בתהליכי חקיקה, וממתינות לאישור מליאת הכנסת.
אם כך, אם עובד או עובדת נפגעים מעמית לעבודה, עליהם לפנות לבית המשפט המוסמך לבירור הסכסוך.
נשאלת השאלה – כיצד בית הדין לעבודה יכול לעזור במקרה הזה?
כיוון שהפגיעה, אותה התעמרות, התרחשה תחת "מטריית" המעסיק – היינו במקום העבודה, העובד יכול לפנות לבית הדין לעבודה בתביעה כנגד המעסיק באשר מדובר בכשל במילוי תפקידו של המעסיק, המחויב לספק סביבת עבודה ראויה לעובד.
דוגמא לכך ניתן לראות במקרה שאירע ביוני 2016 (53849-07-15), כאשר נדחתה טענה של מעסיק כי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון במקרים של התנכלות תעסוקתית (התעמרות מצד מעסיק כלפי עובד) מאחר שזו עדיין אינה מוסדרת בחוק.
בית הדין דחה את תביעתו של אותו המעסיק וקבע כי דרך התנהלותו פוגעת בדרך המקובלת ובתום הלב הנדרש לקיום חוזה ("עילה בעלת מקור חוזי"), ובתחום זה לבית הדין דווקא כן יש סמכות לשפוט. מה גם, שהתנכלות תעסוקתית יכולה לייצר עוגמת נפש לעובד, וגם במקרה כזה בית הדין מוסמך לדון ואף לפסוק פיצויים.
לכאן או לכאן, בית משפט אזרחי או בית הדין לעבודה, זכותו הבסיסית של כל עובד היא לעבוד במקום שמכבד אותו ודואג לצרכיו, ובמידה והוא נפגע – זכותו לדרוש את המגיע לו.
אין באמור במאמר כדי לשמש ייעוץ משפטי או אחר ו/או חוות דעת משפטית או אחרת. השימוש במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אותו יש לקבל מעורך דין העוסק בתחום.
