ישנם סוגים שונים של בני אדם. לא כולנו זהים, ולא כולנו מגיבים באותו אופן לנורמות חברתיות מקובלות.התנכלות במקום העבודה מעשה פסול

בכל הנוגע למקומות עבודה, קיימים חוקים ונהלים נוספים מעבר לנורמות קונבנציונליות, ועובדים מחוייבים לעמוד בהם, במקביל לעבודתם הסדירה.

יחד עם זאת, בשוק העבודה מועסקים גם אנשים המתמודדים עם מוגבלויות שונות (נראות לעין ושאינן נראות), ולעתים חלה התנגשות בין עובד המתמודד עם מוגבלות מסוימת, לבין נורמות במקום העבודה.

מקרה שנידון בבית הדין לעבודה בתל אביב (14761-06-19), עסק בעובד שפוטר מחברה ממשלתית גדולה, לאחר שמערכת היחסים בינו לבין הממונה הישיר עליו עלתה על שרטון. מנהלו הישיר של העובד מתח עליו ביקורת קשה והעיר הערות על תפקודו המקצועי, והעובד נפגע מתוכן הדברים ומהדרך שבה מנהלו אמר אותם.

העובד (לשעבר) פנה לבית הדין לעבודה בתביעה על התעמרות במקום העבודה, בהתבסס על היחס שטען שספג מהממונה עליו.

התובע, החל לעבוד בחברה, ממנה פוטר, במסגרת תוכנית שתכליתה הינה שילוב בעלי מוגבלויות בעבודה. בכתב התביעה ציין כי כשהחל את עבודתו במקום מצבו היה מאוזן ותפקודו תקין, ורק לאחר ההתעמרות שחווה מצד הממונה עליו (אשר הלכה והחמירה לאחר שהוא התלונן בעניין) החל מצבו הנפשי להידרדר, הוא החל לבטא סימני מצוקה נפשית ברורים ונאלץ להגביר את המינון התרופתי.

עוד הוא ציין, כי מחמת ההתנכלות וההתעמרות שחווה בעבודה נגרמה לו טראומה נפשית שהביאה אותו לכדי חוסר תפקוד כולל שכתוצאה ממנו לא הצליח להשתלב בעבודה לאחר פיטוריו.

מעבר לכך, התובע טען כי מנהלי החברה לא מילאו את החובות החלות עליהם מכח חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. חוק זה מטרתו לעגן את זכותו של כל אדם עם מוגבלות להשתתף בצורה שיוויונית ופעילה בחברה, בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מירבית.

הנתבעת הגיבה וטענה להגנתה כי ביצעה התאמות רבות על מנת לאפשר את שילובו של התובע, אשר במשך תקופה ארוכה הביע שביעות רצון מלאה מעבודתו. לקראת סוף שנת 2018 חלו מספר אירועים כגון סירובה של הנתבעת לקבל את בנו של התובע לפרויקט דרכו הוא עצמו הועסק, שגרמו לתובע לירידה דרמטית בתפקוד. לטענת הנתבעת הטענה בדבר התעמרות בעבודה צצה לראשונה בשלבים מאוחרים ביותר, וכל זאת לאחר שהתובע בעת קליטתו לעבודה הסתיר נתונים רלוונטיים בדבר מצבו הנפשי.

התנכלות תעסוקתית

לאחר בחינה של טענות הצדדים, החליט בית המשפט לפסוק לטובת התובע. השופטים ציינו כי אכן מאתגר לשוחח עם התובע בצורה שקולה ומכבדת, לאור העובדה שהוא התפרץ גם בזמן המשפט ואולץ לצאת מהאולם, אך הדבר לא גורע מהעובדה שהוא אכן סבל מהתעמרות וזכאי לפיצוי.

יש לציין, כי במדינת ישראל עדיין אין חוק מוגדר עבור התעמרות במקום העבודה (הוגשה הצעת חוק מפורטת אבל היא נדחתה), אבל לאור תקדימים וטיוטות של ניסוח הצעת החוק, בית הדין פסק לתובע פיצויים על סך של 50,000 ש”ח, ופיצוי בסך 20,000 ש”ח לפי חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

בנוסף, בית המשפט הטיל על הנתבעת השתתפות בהוצאות משפט ושכ”ט בסך 10,000 ש”ח.

אין באמור במאמר כדי לשמש ייעוץ משפטי או אחר ו/או חוות דעת משפטית או אחרת. השימוש במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אותו יש לקבל מעורך דין העוסק בתחום.

דיני עבודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *