התעמרות בעבודה הינה התנהגות משפילה או פוגענית כלפי עובד או עובדת החוזרת על עצמה פעם אחר פעם במקום העבודה. במקרים בהם עובד.ת חשים שהם עוברים התעמרות, סביבת העבודה שלהם תיעשה לא נעימה בצורה משמעותית וזכותם לכבוד בסיסי כאנשים וכעובדים תישלל.

לעתים, בעלי עמדת כוח, ניהול או שליטה במקומות עבודה עלולים להתעמר בעובדים תחתם כצעד נקמני בעקבות אירוע או סיטואציה שהם רואים כבעייתיים. אין ספק שבחירה בצעד כזה היא שפלה ברמה המוסרית, ואסורה מבחינה חוקית.

במקרה שנבחן בבית הדין לעבודה בבאר שבע (1772-11-18), תבעה עובדת את מעסיקה בגין פיטורין שלא כחוק.

טענת התובעת הייתה, כי לאחר שחזרה מחופשת מחלה ממושכת, התבקשה להופיע לדיון בבית משפט כחלק מעבודתה, אך מקרה חריג שאירע שם הוביל למסכת התעמרות שסופה היה פיטורין ושלילת פיצויים נכבדים שהגיעו לה על בסיס ותק שנותיה אצל המעסיק.

גרסת המעסיק לעומת זאת (החברה הנתבעת) הייתה, כי התובעת חשפה באותו דיון מסמכים פנימיים שהוציאה ללא אישור ממשרדי החברה.

במסגרת התביעה נבדקו טענות שני הצדדים.

דיני עבודה

בנוגע לטענת המעסיק הנתבע התגלה, כי אותו מסמך שלטענתם התובעת הוציאה ללא אישור יתכן ולא קיים ולמעשה טענתם מבוססת על שמועה בלבד. כל האשמה אשר טפלו על התובעת הייתה בגדר שמועה בלבד. יתרה מזאת, לאחר שהתובעת התלוננה על המקרה וטענה להתעמרות,  כיוון שחשה כי מעלילים עליה עלילות שווא, מונתה בודקת חיצונית למקרה.

הבודקת מצידה, האשימה את התובעת בהתעמרות כלפי עובדים, ואף קבעה כי אינה מתאימה לתפקידה. קביעה חשודה כשלעצמה לאור העובדה כי התובעת עבדה בחברה 24 שנים, ואף הייתה עובדת מוערכת ומצטיינת.

בהמשך התברר כי הליך זה היה מוזמן מראש, וכי לא היתה זו מומחית חיצונית אובייקטיבית, אלא עורכת דין שייצגה את החברה.

אם כך, מעבר לעובדה כי העלילו על התובעת עלילת שווא, ומעבר לעובדה שניסו לציירה כלא כשירה בצורה ערמומית ולא הוגנת – אותו מעסיק ניסה לפטר אותה ותחת אותן אמתלות לשלול ממנה סכום פיצויים משמעותי.

בית הדין קבע כי:

"החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין, וכן שהיא נגועה בשיקולים זרים ובחוסר תום לב ושיש בה משום פגיעה בכללי הצדק הטבעי. באשר לסעד המתאים, הרי שבנסיבות העניין עולה כי יש להשיב את התובעת לעבודתה."

ופסק לטובתה גם הוצאות משפט (4,000 ₪) ושכר טרחת עו"ד (15,000 ₪), גם לנוכח העובדה כי מדובר היה במקום עבודה ציבורי עליו חלות חובות מוגברות.

"בקביעה זו לקחנו בחשבון את שנות העבודה הארוכות של התובעת בנתבעת, משנת 1995. כמו כן, לקחנו בחשבון את העובדה שהנתבעת הינה חברת בת של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, והיא משמשת כזרוע ביצועית של הסוכנות ושל מדינת ישראל בתחום הדיור הציבורי, שיפוץ מקלטים, בניית ממדים ועוד.היינו, מדובר במעסיק ציבורי. כמו כן, הפגם שדבק בפיטורי התובעת הינו בדרגת חומרה גבוהה, והתנהלות המעסיק בנושא נגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים. בנוסף, התובעת פוטרה לאחר שלמעשה טפלו עליה עלילה חסרת בסיס, אשר הכתימה אותה ופגעה קשות בשמה הטוב.
לאור כל אלה, הסעד הראוי והצודק הינו השבת התובעת לעבודתה."

אפשר לדון עוד בשאלת ההשבה של עובדת למקום עבודה שנהג בה בצורה כזאת, אבל לעניין הפיטורין הלא מוצדקים נראה שהצדק נעשה.

עורך דין לענייני עבודה

 

אין באמור באתר ו/או בתכנים ו/או במאמרים שבו כדי לשמש ייעוץ משפטי או אחר ו/או חוות דעת משפטית או אחרת. השימוש באתר, בתכנים ובשירותים שמציע האתר אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אותו יש לקבל מעורך דין העוסק בתחום.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות