“בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף ככלל את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל הנערך ב’קלפים פתוחים'”
הציטוט הנ”ל, לקוח מפסק דין שניתן בשנת 2012 (ס”ע 31533-11-10) ואומר בפשטות שכאשר באים לבחון ראיות ועדויות בהליך משפטי, חשיפת האמת וייעול הדיון חשובים לא פחות מפרטיות הצדדים, ולכן בית המשפט יבקש שכל מידע רלוונטי לתיק יהיה גלוי ופתוח.

עד כמה גלוי ופתוח…?

התעמרות במקום העבודה היא סיטואציה נוראית, שלא ראוי שתתרחש בשום מקום או מצב. מעבר לקושי בסיטואציה עצמה, לפעמים תלונה או תביעה הן רק ההתחלה של מה שעלול להיות מסע ארוך וקשה ולכן חשוב להתייעץ עם עו”ד דיני עבודה הבקיא בתחום, עוד טרם יריית הפתיחה באמצעות הגשת תלונה.

באה לעבוד ויצאה עם 30 אחוזי נכות רגשית

בדיון שנערך בבית הדין הארצי (בר”ע 51232-09-17) דנו במקרה של עובדת שטענה כי התפטרה מתפקידה, לאחר ששלושה עובדים בחברה הטרידו אותה מינית, השפילו אותה והתעמרו בה, ובעקבות תלונותיה המנהלים אף הגדילו לעשות והתנכלו לה.

התובעת דרשה פיצויים בסכום הקרוב לחצי מיליון ש”ח עבור הוצאות הטיפולים הרגשיים והתרופתיים שנאלצה ותאלץ לקבל, עוגמת הנפש, אובדן יכולת ההשתכרות (נקבעה לה נכות צמיתה), התעמרות והפרת חוזה העבודה.

בנוסף, התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית הקובעת כי היא לוקה בנכות פסיכיאטרית זמנית בשיעור של 30% (“מהאירוע ועד לשנה ממועד הבדיקה”), ובעתיד צפויה לה נכות קבועה של 20%, שעשויה לפחות בטיפול נכון.

על מנת לבחון את אמיתות טענותיה, ביקשו נציגי החברה בה עבדה בעבר שתעבור אבחון פסיכיאטרי מטעמם, תוך חתימה על טופס ויתור סודיות רפואית בנוסח המקובל.

דעו על מה לחתום

על אף שחתמה על טופס הויתור, העובדת סירבה להמציא לחברה מידע נוסף על הטיפולים שעברה, מעבר לדו”ח שהציגה כבר.

החברה הנתבעת ביקשה אם כן למחוק סעיפים מכתב התביעה, והעובדת מצידה טענה שכשחתמה על טופס ויתור על סודיות – היא לא ויתרה על החיסיון בנוגע למידע סודי וחסוי על פי חוק זכויות החולה.

עוד טענה שמדובר בניסיון לפגיעה חמורה בפרטיותה, שמטרתה לחסום את דרכה מלעמוד על דרישותיה.

על פניו – הזכות לפרטיות חשובה ותקפה, אבל בית הדין האזורי פסק שבמקרה זה גוברת זכות המעסיק להליך הוגן. המסמכים שהיא נדרשה להציג הם רלוונטיים ביותר לתביעה ולשאלת הנזק שהוסב לה במקום עבודתה הקודם. בית הדין חייב את התובעת להעביר את המסמכים המדוברים למומחה מטעם החברה.

עו”ד דיני עבודה

איזונים

התובעת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין, בטענה כי ההחלטה הציפה אצלה מחדש את החרדות מהן סבלה במסגרת האירועים שחוותה במקום עבודתה.

למרות משקל טענותיה של התובעת, עשה השופט שימוש בפסיקה בה פתחנו על שיטת “הקלפים הפתוחים” שבוחנים דרכה מצבים כאלה, וקבע כי “ההגנה על פרטיותו של בעל דין חשובה היא, אך אינה יכולה לשמש מקלט לתובע באיזון אל מול האינטרס של עשיית צדק ולמול זכותו של הנתבע להתגונן באופן ראוי” (רע”א 8019-06).

תוך איזון האינטרסים של שני הצדדים, פסק השופט כי התובעת תעביר את המסמכים לפסיכיאטר ולא ישירות לנתבעת, וכי הפסיכיאטר מטבע הדברים ישמור על החסיון הנדרש.

חווית מקרה של התעמרות או הטרדה מינית במקום העבודה?

בכל שאלה בנושא אני מזמינה אותך לפנות אלי, לייעוץ מקדים.

אין באמור במאמר כדי לשמש ייעוץ משפטי או אחר ו/או חוות דעת משפטית או אחרת. השימוש במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אותו יש לקבל מעורך דין העוסק בתחום.

יחסי עובד מעביד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *